נאלצת להתנצל

אמנם לא יום הכיפורים בפתח, אבל גם לפני פסח צריך לסלק חמץ וחמיצות.

אם כי עליי לדייק, כיאות לחג מטהר: אני לא ממש 'נאלצת' להתנצל.

אין דבר החביב עליי יותר מהתנצלות.

למעשה, יום שאין לי על מה להתנצל בו, הוא יום מבוזבז.

אשר על כן שמחתי מאד כשבעקבות חריש עמוק שחרשתי במקומות הנכונים, גיליתי, לשמחת לבי הכפולה - הן בשל הבשורה והן בשל ההזדמנות להתנצל - גיליתי שבעצם הטעיתי אתכם כל הזמן, כל הזמן.

אמנם לא בדיתי דברים מלבי, אבל בהחלט הטעיתי.

העברתי אליכם מידע מוטעה, רק משום שכל מיני אתרים של פרופסורים ודוקטורים וחוקרים ודורשי טובת העולם, דיברו בקול אחד, קול מפחיד באמת - וחזרו ואמרו בנחרצות ידענית וידעונית שהנה, לא יעזור כלום -

כדור הארץ עומד בפני כלייה.

והראייה - קיר קרח של כמה מאות קילומטרים התמוטט לתוך ימות הקוטב.

עכשיו, מסתבר, שלא היו דברים מעולם.
הקירות האלה - כל הזמן הם נופלים וקמים, כמו הצעצוע הזה, נחום-תקום.

בקיץ הם נופלים, בחורף הם קמים. אין מה להתרגש. גם אנחנו לא פעם נופלים ולפעמים קמים.

תאמרו, מה את עושה עניין, לא התרגשנו יותר מדי.

נו, אל תגזימו בהעמדת הפנים. אני יודעת שעמוק בבטן שיקשקתם נורא.

עובדה שמכירת מכוניות קפאה על מקומה ולא עזרו כל המודעות בעיתונות בצד המאמרים ההיפר-אקולוגיים.

התנועה בכבישים נעלמה.

אף אחד לא נוסע יותר לבד במכוניתו. בכלל, נוסעים רק ברכבת, באוטובוס, באופניים. הולכים ברגל לאורך הכביש, כל יום, המונים.

עכשיו אפשר לנשום לרווחה מן ה"זיהום" כביכול
שוב יעלה העשן המבורך מרידינג ומדימונה גם.

נוכל להמשיך לרכוש ולרכוש ותהיה עבודה לכולם. איש לא יהיה יותר מחוסר פרנסה.

הפסולת מן התעשייה תעשיר את מימי הירקון והתהום והים התיכון וכל האוקיינוסים גם, סובב עולם.

אווירונים יוסיפו לטוס מכאן לשם.

כמו אחרי שתיקה שגורמת צפירת אזעקה - יחזרו החיים למסלולם וכל הרעות תכוסינה בשיכחה.

באחד באפריל זה - חג השוטים - הנחוג אצלנו כל השנה.

יחי העתיד! תחי התקווה!

שלוש פעמים כיפאק-היי כולם!





סליחה, כן?, מה, מה האבנים, השתגעתם? התנצלתי, לא די?

פורסם ב 1 באפריל 2007 06:37 במדור אופטימית | 1 תגובות

אפשרויות (הסבר): משלוח בדואר | טרקבק | דלישס | שווה קריאה

סנדי ש [אתר] 4/1/2007 7:57:50 AM
ללא נושא
(-: