סופרת  מוציאה לאור  הופכת עולמות

הכרות עם גיבורות "נופי הנפש", פגישה עם "סודות", שיחות על טעם החיים "בארץ לא ידעתי/רומן רב-קולי"וגם "מי ראה את מיקי"?

יום ראשון, 6 בדצמבר 2009

מכתב פתוח לאבות המייסדים - ירדן, אילן, אורי


עיקר המכתב הוא בשאלה:


לאן?
אתם, ירדן, אילן ואורי, באתם ואמרתם: וורדפרס.
אמרנו, וורדפרס? שיהיה. תודה שהחלטתם בשבילנו.
אחר כך נחתה ההבנה, שחינמי זה לא יהיה למי שייאלץ לשלם על דומיין ועל אכסון.
אחר כך או די מהר עלה הרעיון לברר, "מה זה הוורדפרס החינמי הזה?"
פנינו למי שפרנסתם - חלקית או במלואה - מתרגום, בנייה ועדכון תבניות וורדפרס.
ברוחב לב נענינו. אין בעיה. הכל חינמי. פעם בשלושה חודשים אעדכן לך את כל העידכונים וההמצאות.
רק תשלמי לי על כך, שלוש מאות ש"ח מדי שלושה חודשים.
משמע, אלף ומאתיים ש"ח לשנה.
משמע, צפוייה לנו כאן התפלגות לשתי קבוצות:
אלה שיש להם הידע או הכסף או הרצון והדחף להמשיך ויהי מה;
ואלה שיעדיפו את הכסף הזה להשקיע בדחוף והכרחי להן/ם יותר: בגד לילד, ספר, לפעמים אפילו ארוחה.


האם אין ברירה מלבד וורדפרס


האם אין חינמי מוורדפרס?
האם אין אפשרות לעשות אותה העברה למשהו כמו בלוגר, למשל?
בבלוגר העידכונים מתבצעים ומוגשים חינם.
בבלוגר אין הוצאות רכישת דומיין ואתר, הכל חינם.
בבלוגר, גם בבלוגר, אין מודעות מסחריות, אלא אם כן בעל/ת הבלוג בוחר/ת בכך.
בלוגר עובד מצויין בעברית.
דף העריכה שלו פשוט, ממש משחק ילדים להוסיף וידג'טס כאוות הנפש, לכתוב, להעלות.
בלוגר מאפשר עריכה גם ב-HTML.
בבלוגר הדרישות היחידות הן: תיבת דואר בגמייל (בתור שם משתמש, לא מחייב שזו תהיה ויהי מה תיבת הדואר המעשית שלך) ופס דק, שקוף, בראש הבלוג, המאפשר ניווט לבלוגים אחרים.
האם דרישות אלה כל כך מכאיבות עד שעדיף להכנס להוצאות או לגרום עוגמת נפש למי שייאלץ לוותר ולהשתתק.
כלומר, האם אין במעבר לוורדפרס דווקא משום השתקה של המאותגרים כלכלית, משוכה שקיימת די והותר בחברה ולא אותן מצווה להגדיל ולשפר?
האם אני טועה?
או שמא יש משהו בדבריי וראוי לחפש פתרון שטוב לכולם?

 
תודה.