אודטה אצלי

אורחת לרגע

כל חיי אני מתמקדת באודטה, כדי לקבל ממנה השראה. אז הלכתי לגוגל, לחפש אותה - ובאמת היה קשה. היא גרה בהמון מקומות. לקח לי רק רגע לתפוס את הפרינציפ:
"את ודאי נורא עסוקה בניקיונות וכאלה. ובכל זאת באת! הרשי לי להודות לך בשם - - "

האמת, קורינה, אני מה-זה מתרגשת. בלוג! ועוד באתר 'רשימות'! הגשמת לי חלום שאפילו לא העזתי לחלום. לא פלא שמקנא בך ה'מטנף' - -

"מי?"

אה, זו מתנה קטנה שהבאתי לך לחג, ישר מהאקדמיה לאינטרנט. המציאו מלה בעברית במקום 'טרללה' הזה, איך אתם קוראים לו?"

"טרול?"

בדיוק! מעכשיו, תיננו רבותינו, 'טרללה' זה, פאסה! מפסח זה...

פאסה - פסח! מבריק, אהה?!

'טרללה' - אאוט. 'מטנף' - In !!!

פאסה - פסח. איך יצא לי! עכשיו את מבינה למה כל ילד יודע את השם שלי?

מה עושים פה, איך זה עובד? אם משהו אני מפספסת, תלחשי לי, טוב?

"אנחנו בשידור."

וואלה! שמעו אותי? אה, לא שומעים, זה כמו עיתון? להתחיל? האיפור שלי בסדר?

כחח-כחח.

אהלן חברים!

"וחברות."

וחברות. בדיוק עמדתי להגיד 'וחברות'. התחלתי מ'חברים' כי הנושא הפעם מיוחד לגברים.

אהלן חברים! כל חיי התמקדתי בקורינה --

"בטיפים. טיפים!"

חברים, יש לי המון טיפים בשבילכם לכבוד החג. תקשיבו טוב, אני מביאה לכם מחקר חדש מאפריקה.

"עזה."

זהו המחקר הכי גדול שנערך, אי פעם, על צריכת מים חסכונית. מליון וחצי איש מילאו שאלונים עם פרטים אישיים, הכל הודות לשו-שו. בזכות בחורינו אנחנו יודעים עכשיו את השפעת החיסכון במים על אליהו הנביא.

הקשיבו טוב. באפריקה - -

"בשטחים הכבושים --"

בדרום המערבי והמזרחי, נו, מתחת לישראל - צורכים, כשמשה מכה במקל, בערך עשרה אחוז -- בערך, אל תתפסו אותי במלה - בערך חמישה אחוז מכמות המים שצורך האזרח המערבי בישראל!

יש להם ברזים, זאת לא בעיה, אבל הם יודעים להשתמש בשכל. לומדים מאיתנו.


When it's Yellow

Let it mellow

When it's brown

Flush it down

שרים לפי הלחן של "בצאת ישראל מחומש".

למשל, בהשפעת התרבות האמריקאית הירוקה הם אימצו את הסיסמא שלא נעים לי לחזור עליה כאן, זה בלוג של סופרת. אבל כן, כשהם מתרחצים, המים מן הרחצה - נשמרים לאסלה!
יפה, אהה?

דבר נוסף: כשהם מדיחים כלים - -

"במכונה?"

לא! זה בזבוז נורא, של מים. באופן עקרוני, הם לא רוכשים מכונות כאלה וגם כדי לחסוך בחשמל, שזה נושא לפעם אחרת - לא! ממלאים קערת פלסטיק גדולה במים ותנחשי מה הם שמים במים.

"סבון."

הפסדת. לא סבון. הם הרי מקבלים אורז מאונר"א, חינם, את יודעת. הלוואי עליי.

אורז צריך להשאיר במים כמה זמן, נכון? את יודעת למה?

"שיהיה נקי."

הפסדת. תשמעי טוב. באורז יש סאפונין, שזה בא מהמלה סבון. סאפון-סבון כזה. יפה, אהה?

נו, את לא זוכרת מהתנ"ך, איך הבדילו בין בני ישראל לעכו"ם? מי שידע להגיד 'סאפון', הוא משלנו. מי שאומר 'סבון' - ישר יודעים שהוא מהשואה, כפרה עלינו. או שלהיפך, אל תתפסי אותי במלה.

אז את המים האלה, שהם בעצם מי-סבון, הם שמים בקערת החמישה אחוז מים - ובתוכה שמים את הכלים, משפשפים עם לופה כזו שגדלה כמו מטפס, פעם בימי הצנע גם אצלנו השתמשו בזה.

רק אחרי שהכלים נקיים - רק אז שוטפים אותם מהר מהר ובכלום מים.

יוצא מבריק! טיפ נהדר לפסח!

חג-שמח כבר אמרתי?

"תודה אודטה, אבל מה עושים כש - -"



חג שמח!

כבר אמרתי?


פ 25 במרץ 2007 23:40

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.
אסף 3/26/2007 12:29:26 AMל
לול!
חג שמח (:

סנדי ש 3/26/2007 7:44:05 AM
מצחיק עצוב
חג שמח (-:.