סופרת  מוציאה לאור  הופכת עולמות

הכרות עם גיבורות "נופי הנפש", פגישה עם "סודות", שיחות על טעם החיים "בארץ לא ידעתי/רומן רב-קולי"וגם "מי ראה את מיקי"?

יום שלישי, 28 באוגוסט 2007

סדנא לכתיבה יוצרת



לעתים קרובות חוזרת ועולה השאלה החשובה ביותר, חשובה אפילו מן הכתיבה עצמה, אפילו מכבודך,
"מה עושה סופר למצליח?"
את שואלת, "נו, מהי ההגדרה שלך להצלחה?"
הוא עונה בתשובה מעמיקה.
"שקונים הרבה ספרים, שהאיש מפורסם, ששואלים אותו לדעות שלו, לדעתו."
"קפקא היה סופר מצליח?"
"אחרי מותו הוא היה סופר מצליח," עונה אשתו.

באמת, מהי הצלחה ונצוד אותה בחכת דיג לא מחוררת?
הגיע הזמן לעסוק בשאלה הגורלית. דקה אחת לפני שמחליטים לפנות למקצוע רב המהמורות, של כתיבת ספרים.

לשם כך הרי הקמנו כאן סדנא לכתיבה יוצרת.

קודם כל יש למצוא את התשובה לשאלת הביצה שראשונית יותר מן הקוקוריקו:
מה עושה אדם לקונה ספרים מצליחים, רבי מכר, שכותביהם מפורסמים ודעתם נשמעת?
או לבוחר בקלפי דווקא את המצליחים.

כמו שעושים במשטרה, נבנה פרופיל של קורא הספר המצליח.
מיהו?

למה להתאמץ, כשאפשר להקשיב לו:

את הספרים קונה בדרך כלל אישתי. היא בודקת את רשימת רבי המכר בחנות הספרים, שומעת מהמוכרת איזה ספר קונים הכי הרבה, ומביאה הביתה.
כך עושים כל החברים שלנו, מה, אצלך זה לא ככה?

בדרך כלל אני מתחיל את הספר, נרדם, ואשתי ממשיכה מאותו מקום שבו הספר נשאר הפוך על הכוננית, או בשירותים.
אני מתחיל והיא מסיימת, וכך אנחנו חוסכים בזמן ויכולים להשלים אחד את השני בשיחה כשבאים חברים ביום שישי.
אם נשאר זמן אחרי שעוסקים בפוליטיקה שכתובה בעיתון וקצת רכילות, אז גם לפעמים זורקים מלה על הספר. נחמד. כמו בטלוויזיה, מה, לא שמת לב איך עושים בטלוויזיה?

אני אוהב שיהיה לי קל. גם אשתי כך, גם החברות שלה.
כך עושות כולן.
תשמעי, אנחנו רוצים ספר שיהיה כמו ללקק גלידה. לא חסרות לנו צרות משלנו, בעיות לפתור. ספר זה בשביל לנוח, כמו עיתון.

למשל, אני אוהב לקנות ספר בחנות בשדה התעופה, עוזר לי להעביר את הזמן בטיסה, ואם לא גמרתי, לא נורא.
אגמור בבית, עם אשתי.




סודות שלושה, כאן.

מה בין יאנוס לאולמרט וברק




מי יאנוס את יאנוס, עידכון מן האולימפוס
כשיאנוס תלוי על הקיר במערכה שנייה

אף פעם אי אפשר להשביע את רצוני

אם שר הביטחון משנה קולו ומדקלם בקול אחד עם ראש הממשלה - אני מהר זועמת על הזוהמה.

האיש נשבע בדגל השלום והרווחה - ופתאום ציפורניים שלופות, נאסראללה לא ישכח אותי לעולמי עד!

מה זה?

מהר החלפנו אותם.

עכשיו מערכה שנייה
על הבימה ראש הממשלה משדר מטמורפוזה. שנייה בטרם ייבול, קם לנו המועמד הבא לנובל - כשמנגד מתייצב חתן "אין פרטנר".

ליאנוס היו לנו.

בוקר וערב תמונת דו-הפנים עולה עם כל תשדיר של יחצני השניים.

בא י. והסכים בענווה, אלילים מותר לצייר ולעשות עליהם סרט.

תודה יונתן.





יום שלישי, 21 באוגוסט 2007

איך זה להיות נער




עולם חדש

ירדנה* לא נולדה אתמול. בחייה הספיקה לאסוף פרסים על עבודות מחקר, להקים מפעל משגשג שמפרנס עשרות אנשים. ילדים לה אחד-אחד.

לפני ימים אחדים צעדה ברחוב לפגישת חברי קרן חדשה שהקימה בחודש שעבר, ולקראתה באו שתי נערות ונער.

נער רגיל בתכלית, כלל לא אחד מרבבה. חטטים לא היו בפניו, עיניו לא הביעו תשישות מוחין יותר מן המקובל ברוב, ריר לא זב משפתיו כשצחק בקול רם - לתוך פרצופה של ידידתי ותקע לפתע אצבע ליד אפה כמו מצביע על עץ מעוקם מושלך בצידי הדרך -

ואמר לנערות בקול תרועה של עושה רוח:

"ככה תראו כשתהיו זקנות!"

המשיך ללכת עמן, כדבר יום ביומו.

אני לא מסכימה לדעתו, אבל אלחם כל עוד רוחי בי על זכותו לומר אותה.

הנימוסים, הנועם ודרך הארץ

דברי תבונה ענייניים, הצבעה על כל פינה שבה את אוזנינו מרצעים אל תפקיד הכובש המתעמר - כל אלה מיותרים, אין להם עוד מקום במקומותינו, שייכים לבתי האבות האליטיסטים של רמת אביב ג'.

זכותו של עילג ללגלג ולגלגל עיניים.

אין לאיש זכות להטיף ולקבוע כאן אמות מידה. אנחנו בעידן הפוסט-פוטוריסטי, שמשמעו, "שפוך!"

כשם שזכות אבות עומדת לנו לנו לנפץ אצל השכנים, עליהם נאמר מזמן, "שכן טוב הוא שכן מת" - נפוץ ננפץ גם בבית המשותף.

כל מי שלא צווח איתי, אני! אני! אני! - הוא אויבי.

"כשהגיבורים יורדים מהבימה, האווילים עולים לכבוש אותה."
הינריך היינה.


גלגל המיליארדרים



אחד מן העשירים אמר לי לפני כעשור בארצות הברית

"עזבתי את כל העסקים. התמסרתי לפעילות התנדבותית. ברגע שבו עלה בדעתי שבית הקברות מלא באנשים - אשר חשבו שאין להם תחליף."
הוא אמר: כמה זוגות נעליים אני יכול ללבוש בבת אחת? כמה ארוחות אני יכול לאכול? החיים חולפים ואני רדוף לרדוף אחר מיקסם המיליארדים."
אין חלול מחיי אוגר המיליארדים.
ובעצם הכל בנוי על מקסמי שווא. קאזינו, מניות, ניירות ערך - קנו פתאים, השקיעו את פרוטותיכם. אם ערכם יעלה, תזכו לפירורים. ורודפי המיליארדים ילעגו בסתר לבם לפרייערים המתפתים להאמין שהנה, רק יקנו זוג אופניים - והמיליארדים יתגלגלו אליהם. לא צריך לעשות כלום. רק להתקדש ולהקדיש לכך את החיים - כל הדרך אל בית הקברות.

התקשורת מתלהבת.


נמצא הפיתרון לבעיה הדמוגרפית

ומי מצא אותו? ואיך זה התגלה לי?
הרמתי רגע את הראש מערימת המטלות שלפניי כעת, להביא את האייריס - תדפיס העטיפה לספר "בארץ לא ידעתי" - לטרטה לאישור, לנסוע לדפוס כדי לאשר במו עיניי את צבעי העטיפה, להכין מעטפות ומכתב לתקשורת, לתכנן את התכנים של ארוע הספר, לא להזניח את הגינה, הכביסה לא מגוהצת, יום הבישול החודשי אף הוא בא וחלף והבלוגים, אוי הבלוגים -
בתוך כל אלה גונב לאוזני שהנה, נמצא הפתרון לבעיה הדמוגרפית.
סליחה, לא בעיה: שד. בצירה, כמו 'אפעס', אתנן, אנטבה'.
תפסתם את הפרינציפ, כן?

ומי מצא את הפתרון. מי שכב על הדשא ונפל תפוח לחיקו?
לא אחד ולא שניים אלא ועדה שלימה, כולם חיילים גברים אחד אחד.
ישבו נלבבינו ודנו וליבנו ובחנו וקימטו מצח אגב לעיסת התפוח המכני,
והגיעו למסקנה:
יש שלושים אחוז משתמטים משירות צבאי.

לא שמבינים למה.
אין זאת כי אלה אנשים מכתימים ומוכתמים, אבל לא כתומים, לא ולא.
השכיבה על הדשא בסתיו הישראלי הרך נעימה מאד, חבל לקום ולשבור את הראש באשר לסיבות.
ברור שאינן רציונליות. מה, אנחנו לא צבא כיבוש, אנחנו צבא הגנה לישראל.
מי שלא רוצה להגן - יגונה כך, באבי-אביו ובבן בנו ידבק הכתם שבעתיים.
עד שלא יעזו להשתמט יותר.
יפחדו וירעד להם הפופיק - כי אם ישתמטו, חייהם לא יהיו חיים, בכל מקום ימצאו דלת נטרקת בפנים.
כת גרועה מכת המוכתמים בהודו הם יהיו לנו.
וכל העם יקרא בקול אחד: נו נו נו!

לעומת זאת, למי שלא משתמט - בתולות שבעים תרקודנה לפניו כאן ובגן העדן.
זאוס ואדוניס וכל אדוני הארץ יכרעו ברך לפניהם, במיוחד זה, איך קוראים לו, שבכותרת הארץ כתבו שהוא הכי עשיר בעולם וברשימה עצמה הורידו אותו לדרגת השלישי בעושרו - כי באמת מה זה כבר משנה, מי יכול לדמיין מיליארדים כשבקושי רואים את השקל.

או אז קראה האזרחית ק.יחוטה שבמקרה הזדמנה לה בין העפאים של עץ עקור:
המאושר עשה עליה מן האויב וקיבל הטבות רבות - לא העץ, העוקר.
קראה האישה, כדרך הנשים:
"הם כל כך מפחדים שלא רוצים לחיות כאן כך. קמו והסתלקו כל השלושים אחוז. מה תעשו עכשיו?
את מי תכתימו?"

קפצו הנילבבים הכשרים, הרימו את מכנסיהם וצעקו:
"אותך! אותך! סלקי את המראה לפני שנשבור לך אותה. שילכו, מי צריך אותם? נמושות של נפולת, זה מה שהם. אנחנו כאן כיום נוליד גברים, רק גברים, בסינון זרעונים והפריות. ועוד איזה גברים! אחד אחד, יקפצו מראש זאוס עם רובה מכודן ביד!"

אה, איזו רווחה. עכשיו אני יכולה לישון בשקט.

בנות ישראל הכשרות: הזהרו מערבים. הם אנסים, לא עלינו


יעיד על כך העורך שנרדם בשמירה וג'קי חורי הכתב. במשטרה אין כל חדש.
http://www.blogger.com/img/gl.link.gif
על כן הריני לשגר מכתב גלוי לעורך הארץ ולבעלים:
אנא, נקו את האורווה מהעתקה מוכנית של הודעות משטרה.
ראו מה נכתב אצלכם הלילה:

המשטרה מחפשת אחר שלושה ערבים שחטפו ואנסו בשבוע שעבר צעירה בכרמיאל; השיטה בה בוצעה החטיפה דומה לשני מקרים נוספים שאירעו בשבועות האחרונים

משטרת כרמיאל חושדת כי חוליה בת שלושה ערבים ביצעה באחרונה מעשי חטיפה ואינוס של נשים באזור הצפון. זאת לאחר שתושבת כרמיאל התלוננה בשבוע שעבר כי נחטפה ונאנסה בידי שלושה ערבים, בשיטה דומה לתיאוריהן של שתי נשים נוספות שנאנסו בשבועות האחרונים בחורשות בצפון.

ראש מחלק החקירות והמודיעין במשטרת כרמיאל, רפ"ק רועי ולדמן, מסר כי פרטי המקרה בכרמיאל נחשפו באופן מפורט רק בתחילת השבוע הזה, לאחר שהצעירה מסרה עדות מלאה לחוקרים. בעדותה סיפרה הצעירה, בת 21, שביום שני בשבוע שעבר, בעת שהלכה באחת משכונות העיר סמוך לשעה 11 בלילה, הגיח לעברה רכב פרטי לבן ובתוכו שלושה ערבים, שניים מנוסעי הרכב העלו אותה בכוח לרכב והובילו אותה לחורשה בסמוך לצפת. הצעירה סיפרה כי היא הותקפה ונאנסה על ידי שניים מהחשודים, בעת שהשלישי עמד בצד ושמר שלא יתקרבו למקום אנשים.

לדברי הצעירה, היא הוחזקה בחורשה יותר משעתיים לאחר מכן הסיעו אותה החשודים בחזרה לאזור כרמיאל ונטשו אותה. רפ"ק ולדמן אמר כי הצעירה הגיעה בכוחות עצמה לביתה ומשם היא הועברה על ידי בני המשפחה לבית חולים, מאחר ונזקקה לטיפול רפואי, ודיווח על המקרה הועבר למשטרה.

בעדותה התקשתה הצעירה להצביע על מיקום מדויק של זירת האונס ולא הצליחה לתאר את החשודים, למרות שלא היו רעולי פנים.

במשטרה ביקשו אתמול את עזרת הציבור בניסיון לאתר קצה חוט שיכול להוביל לחשודים. "מבחינתנו כל מידע יכול לעזור, אם מישהו ראה בחורה שנאבקת עם אנשים בשעת לילה מאוחרת, או בתוך רכב באזור כרמיאל, מתבקש להודיע למשטרה". אמר רפ"ק ולדמן. המשטרה גם מבקשת מנשים באזור כרמיאל לגלות משנה זהירות ולדווח למשטרה על אנשים חשודים.




או שמא אני טועה והמשטרה דווקא נוהגת בשיוויוניות ומזהירה השכם והערב, בלי לערב דת גזע ומין:
בנות ישראל! הזהרו מנשיאים יהודים!
בנות יעקב, הזהרו היטב משרים יהודיים!!!
יעלות חן יהודיות טהורות, הזהרו מכל פקיד ושוטר זב חוטם יהודי, והרחיקו רגל נאווה מאותו מחנה צבאי מעופף מעפף ביהודית דווקא.
ובא לציונה גואל.

מה השיב אולמרט לפוטין





המקורות שטרם נרצחו, מאושפזות במוסד לחוסים

"פרטים חדשים מהפגישה בקרמלין של נשיא רוסיה, שריו ועוזריו, עם משלחת ישראל בראשות אולמרטנו."

הדברים הוקלטו, המקרופונים היו פתוחים, אך ההוראה הייתה ברורה: הס מלהזכיר.

פוטין יכול להורות כמה שהוא רוצה לעיתונאים ברוסיה, בעיקר ביום-שאחרי הרצח, אבל מקורבי אולמרט לא עושים רושם על עיתונאי ישראל הבלתי תלויים.

הם שתקו רק משום שכידוע, בבית התולה לא מזכירים את החבל.

אני, שהייתי שם רק פרפר על הקיר, נבלעת בטפט האדום כמו רעיית נשיא שכל כוחה בצניעותה, שמעתי ורצתי אצתי להודיע לכן.

חברות וחברים, יש לנו ראש ממשלה אמיץ מכאן ועד להודעה חדשה.
פוטין אמר מה שאמר

או כלשון העיתון: "החליפו דברים."

דברים. לא מהלומות ולא יריות.

אמר בהומור הסקסי המזהיר שלו, בלשון קיסר המדבר על עצמו בלשון רבים: "תמסור דרישת שלום לנשיא קצב, הוא הפתיע אותנו."

ברמקולים הושמע קול צחוק, ממש צחוק מידבק.

כולם צחקו. כלשון הדיווח: "פרצי צחוק."

אני לא צחקתי. גם לא מצפים ממני לצחוק. "הציבור מעדיף נשים צנועות," כנאמר בכתבה אחרת, פרה-היסטורית ממש, מן ה-7.10.2005.

פוטין, מעודד מן הצחוק המוקלט והמתוגבר, ראה עצמו בשיח מסבאה עם גברים אחים לצרה והוסיף: "כזה בעל יכולת? עם עשר נשים במקביל?"

אולמרט, בנימה ממלכתית שומרת על כבוד העם היהודי, אמר: "אל תקנא בו. הוא מכחיש."

מיד נפל האסימון לפוטין. הבין שעשוי להחשב לאנטישמי וגזעני והרי כל רצונו רק להסתחבק.

נזדרז ותיקן, כדבר גבר אל גבר: "אין לו במה להתבייש."
או אז קם כלביא אולמרטנו

ואמר דברים שהרעישו כיפות הקרמלין, כל כך מובנים מאליהם וצפויים היו.

תיכף אומר מה. רק נזכרתי במשהו, תוכנית טלוויזיה שראיתי באקראי באיזו הזדמנות לא זכורה. נראה היה שם פוטין המרהיב עומד ליד המקרופון ומקבל שאלות מקהל ענק של עיתונאיות. מבסוט כמו סולטן בהרמון כשאחת אחת הן קמו ודיקלמו לו שאלות-ברבי על יחסיו לנשים, בגדים, פלירטים ומה לא.

אולמרט לא כזה. היטב הוא מודע לכך שבישראל, 52% מקובעות הרייטינג הן נשים.

הוא לא ימכור את גופן תמורת הורדת הנשק הרוסי מן העץ הסורי. אפשר גם - וגם.

מה זה אפשר? חובה!

היטב הכניס לו לפוטין, ישר לפרצוף:

"תמסור דרישת שלום לרוצחי העיתונאית ההיא, מה-שמה - -"

"פססט!. פוליטקובסקיה."

"אני יודע שפוליטסקובסקיי'לה, את לא צריכה ללחוש לי, קורינה. שבי בשקט. קצת צניעות, כן?"

היטב הכניס לו לפוטין, ישר לפרצוף:

"תמסור דרישת שלום לרוצחי העיתונאית ההיא, פוליטיקה'לה".

לקול פרצי צחוק הקהל, אמר לו, לפוטין:

"אין לך במה להתבייש."