עוד נתגעגע לקרח?
עוד זה הולך וזה בא.
בהארץ הלילה סיפור מגארדיאן על כך שמדף הקרח בקוטב הצפוני נבקע וגם לדרומי כבר קר פחות.
הנה משהו שהוא ממש לא מתחום השיח על מזג האוויר.
אני חולמת על הרגע שבו הכביש בן ששת הנתיבים שמול חלונותיי יהפוך למדרחוב.
אין לי טלוויזיה כבר עשרים ומשהו שנים.
אני לא נוהגת, לא בעלת מכונית. נוסעת באוטובוסים. הולכת ברגל לענייני, לא בשביל הג'וגינג.
השנה כמעט ולא השתמשתי במזגן האוויר.
יש לי מקרר בן ארבעים ושתיים שנים והוא נראה כמו חדש. צבעתי אותו בצבע נירוסטה.
אז איך זה שבכל זאת?
אולי אני צריכה ללכת למקום רחוק, לעשות משהו דרסטי יותר.
אחרת איך אצליח לשמור על הקרח ההוא, שלא יימס.
זה בדיוק מה שהיה חסר לי - עוד דאגה.
צריך ללכת "לישון על זה" כמאמר האנגלי.
מי יעיר את העולם, מה?.
פורסם ב 25 בספטמבר 2003 04:33
דנה 9/25/2003 9:56:10 PM
קרח קרח תרדוף
http://www.notes.co.il/dana/2639.asp
קורינה 9/26/2003 12:26:53 AM
תודה דנה. כתבתי את הרשימה שעה קלה אחרי
שהתבשרתי שהנה עוד מעט, בשלהי פברואר, תגיח אל העולם , הרחק מכאן, נכדה שלישית, בשעה טובה.
אז יש לי אחריות לדאוג לכך שהעולם ישאר כאן גם למענה ועם ניני ניניה.
הכרות עם גיבורות "נופי הנפש", פגישה עם "סודות", שיחות על טעם החיים "בארץ לא ידעתי/רומן רב-קולי"וגם "מי ראה את מיקי"?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה