מעריב, ספרות וספרים 18.10.02
"סודות", ספרה של קורינה, סופרת המעניקה לנו רק שם פרטי - הוא ספר מסקרן מאד.
מסתבר שזהו ספרה השלישי, כשהראשון ראה אור לפני כמעט 30 שנה.
כמו כן, נאמר בדש הספר, שסיפורים של קורינה תורגמו לשפות שונות ופורסמו ברחבי העולם.
אכן, נתקלתי לראשונה בשמה בכתב עת לועזי באינטרנט, שהציג טקסט מעניין של Corinna Hasofferet
הסתקרנתי, והנה, לאחר זמן קצר ראה אור ספרה הנוכחי.
אולם העניין בקורינה אינו מתמצה בזהותה של המחברת. להיפך, "סודות" הוא ספר מעניין, שונה וראוי בהחלט.
המפגש הראשון המזומן לקורא בספר הוא עם הלשון הייחודית של קורינה. אני מניח שהקורא לא יקלוט מיד את הייחוד הזה, שכן הספר כתוב בעברית עכשווית, חיה מאד, מוכרת ללא ספק.
האחרות של הטקסט היא חמקמקה ואתה זקוק לקריאה בעשרות עמודים כדי להבין מה עושה לך לשונה של קורינה.
באמצעות עברית ישירה מאד, לכאורה פשוטה, במשפטים קצרים, לא פעם ללא חלקים טפלים וכמעט תמיד נקיים מכל פיתול, תוספת או הסתייגות, מצליחה קורינה להגיע לליבו של הקורא ולהקים לנגד עיניו מציאות בהירה ועמדה ברורה.
הסגנון משרת את קורינה לכל אורך הספר, שכן במידה רבה הוא הדבר הקבוע ביותר בכל היצירה.
"סודות" הוא רומן מודרניסטי מאד, הבנוי קטעים-קטעים, שחלקם סצינות, חלקם סיפורים, תוך שינוי זווית הסיפור ושינויים בתודעה המספרת.
הצמצום הלשוני, שמושל בספר, מאפשר לקורינה לנוע מן הכללי לספציפי, מן התאור הרחב לפרט השולי, כביכול, מן הדרמה האובייקטיבית לגוון הסובייקטיבי.
הצלחתה מרשימה למדי, והיא מצליחה לשלוט בכלי החד שבידה לכל אורך הספר.
"סודות" מספר על בני אדם בישראל של השנים האחרונות, על המאורעות הלאומיים האופפים אותם, על הנסיבות האישיות שלהם, שאינן קשורות תמיד כל כולן לזמן ולמקום, לפוליטיקה או ל"מצב", אם כי אינן חופשיות מהן לעולם. התודעה המספרת - שמתחוללים בה שינויים לא קטנים עד שאנו מגיעים לסוף הספר - משמשת מין פריזמה לכל מה שהיא פוגשת, לאנשים, למקומות, לסיפורים. קורינה משכילה ליצור מרחק וגם לשקף אותו. היא מניעה את התודעה בתוך החומר הישראלי על פניו השונות, אך מביטה על הדברים תמיד גם מן החוץ. היא חיצונית גם לתודעה המספרת שהיא יוצרת, וזו היא חיצונית גם לתודעה המספרת שהיא יוצרת, וזו מצידה שומרת על מידה צלולה של זרות מכל דמות, מקום או מצב, שבהם היא נתקלת. יש בספר איזו איכות הזוייה שעוטפת את הקורא.
האיפוק, האירוניה, הזיק המודע לעצמו והיודע להסתתר, כל אלה הופכים את הקריאה בספרה של קורינה למפגש ייחודי וישיר, כראוי לספרות טובה.
28 ביוני 2003 01:58
"סודות", ספרה של קורינה, סופרת המעניקה לנו רק שם פרטי - הוא ספר מסקרן מאד.
מסתבר שזהו ספרה השלישי, כשהראשון ראה אור לפני כמעט 30 שנה.
כמו כן, נאמר בדש הספר, שסיפורים של קורינה תורגמו לשפות שונות ופורסמו ברחבי העולם.
אכן, נתקלתי לראשונה בשמה בכתב עת לועזי באינטרנט, שהציג טקסט מעניין של Corinna Hasofferet
הסתקרנתי, והנה, לאחר זמן קצר ראה אור ספרה הנוכחי.
אולם העניין בקורינה אינו מתמצה בזהותה של המחברת. להיפך, "סודות" הוא ספר מעניין, שונה וראוי בהחלט.
המפגש הראשון המזומן לקורא בספר הוא עם הלשון הייחודית של קורינה. אני מניח שהקורא לא יקלוט מיד את הייחוד הזה, שכן הספר כתוב בעברית עכשווית, חיה מאד, מוכרת ללא ספק.
האחרות של הטקסט היא חמקמקה ואתה זקוק לקריאה בעשרות עמודים כדי להבין מה עושה לך לשונה של קורינה.
באמצעות עברית ישירה מאד, לכאורה פשוטה, במשפטים קצרים, לא פעם ללא חלקים טפלים וכמעט תמיד נקיים מכל פיתול, תוספת או הסתייגות, מצליחה קורינה להגיע לליבו של הקורא ולהקים לנגד עיניו מציאות בהירה ועמדה ברורה.
הסגנון משרת את קורינה לכל אורך הספר, שכן במידה רבה הוא הדבר הקבוע ביותר בכל היצירה.
"סודות" הוא רומן מודרניסטי מאד, הבנוי קטעים-קטעים, שחלקם סצינות, חלקם סיפורים, תוך שינוי זווית הסיפור ושינויים בתודעה המספרת.
הצמצום הלשוני, שמושל בספר, מאפשר לקורינה לנוע מן הכללי לספציפי, מן התאור הרחב לפרט השולי, כביכול, מן הדרמה האובייקטיבית לגוון הסובייקטיבי.
הצלחתה מרשימה למדי, והיא מצליחה לשלוט בכלי החד שבידה לכל אורך הספר.
"סודות" מספר על בני אדם בישראל של השנים האחרונות, על המאורעות הלאומיים האופפים אותם, על הנסיבות האישיות שלהם, שאינן קשורות תמיד כל כולן לזמן ולמקום, לפוליטיקה או ל"מצב", אם כי אינן חופשיות מהן לעולם. התודעה המספרת - שמתחוללים בה שינויים לא קטנים עד שאנו מגיעים לסוף הספר - משמשת מין פריזמה לכל מה שהיא פוגשת, לאנשים, למקומות, לסיפורים. קורינה משכילה ליצור מרחק וגם לשקף אותו. היא מניעה את התודעה בתוך החומר הישראלי על פניו השונות, אך מביטה על הדברים תמיד גם מן החוץ. היא חיצונית גם לתודעה המספרת שהיא יוצרת, וזו היא חיצונית גם לתודעה המספרת שהיא יוצרת, וזו מצידה שומרת על מידה צלולה של זרות מכל דמות, מקום או מצב, שבהם היא נתקלת. יש בספר איזו איכות הזוייה שעוטפת את הקורא.
האיפוק, האירוניה, הזיק המודע לעצמו והיודע להסתתר, כל אלה הופכים את הקריאה בספרה של קורינה למפגש ייחודי וישיר, כראוי לספרות טובה.
28 ביוני 2003 01:58
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה