1.
תאמינו לי, לא מכירה לא את פריצקי ולא את פורז. לפי הצילומים שלהם בעיתון, גם לא מצליחה להבדיל - הם כל כך דומים בתווי הפנים. לעניות עיניי.
אפילו השמות שלהם דומים. פ', ר' בשניהם, וצ' שקרובה בצליל שלה לז'. לא רואה את השונה ונפשי לא קשורה לא בזה ולא בזה. שניהם זרים לי.
2.
בהתחלה כל הסיפור, יותר משנשמע מזעזע (מה כבר יכול לזעזע במקומותינו) נשמע מצחיק.
אבל הלילה, ברדיו, שמעתי את הלפיד מוסר לעיתונות לאו דווקא את מה שבפיו, אלא מצטט מה שהיה בפיו של בעל העוונות, תוך צחוק לעגני: "הוא אומר שאנחנו עושים לו לינץ'. ושלא ידע שמקליטים אותו."
מר לפיד, שכנעת אותי. אכן לינץ'. ואתה, להבדיל ממר פריצקי, יודע היטב שמקליט אותך החוקר הכי מפחיד שיש - הבוחר.
יהודי הלפיד, מבני ישראל שכידוע, רחמנים בני רחמנים המה וגם ג'נטלמנים. בלי להניד עפעף, הלפיד והרמץ דוחפים את השרץ מחוץ לדלת, לבל תבוא בהם אש זרה.
הלפיד, אין לך מספיק אור לראות שלא שרץ, אלא אדם? אדם שטעה ושגה וחטא אולי, אבל אדם. יש לו משפחה וילדים ואולי גם נכדים. הוא חבר לכם ואתה האחראי אישית לכך שחברת לו. שמא אתה חושש שהבוחר והבוחרת יחברו אחד לאחד ויסיקו מסקנה משלהם? כלומר, אם אין לך שיקול דעת מספיק כדי לבחור את שותפיך למנהיגות, אולי גם שיקול הדעת שלך בעניינים הרי גורל אינו לגמרי הסחורה שהבטחת?
3.
והעיתונות, מה היא
עושה, איך היא מצטרפת למחול?
עולה על כולמה עיתון אחד שזועק, "ביפן עושים על זה חראקירי ופריצקי לא מתפטר אפילו."
פחות מחראקירי כותב הכותרת הצמא לא יקבל.
האם יש מישהו בינינו פשוטי העם, או בין העיתונאים, או בין ראשי סיעות וחבריהם, שלא נשרף לו אף פעם בימי חייו חוט התבונה ושיקול הדעת?
או קיי. הוא טעה הוא טעה הוא טעה.
רק זאת?
4.
הוא גם הותעה. הותעה. הותעה. שיחקו אתו כמו עם בובת מריונטה כי מצאו אותו מוכן לשחק את המריונטה.
איפה החוקר? איפה מי ששלח את החוקר המאקיאבלי כמו שולחיו - המאכרים של חברת החשמל המונעים על ידי תאוות לא קטנות מאלה של המוטעה התורן - שאצו רצו להעלות אותו על הכיסא החשמלי בנקמה?
5.
אם נדליק רק גפרור אחד קטן, שידע להצית להבה, יתגלה לנו אולי שלא היה כאן אלא מה שכל כך רגיל ונפוץ במקומותינו: פעולת תגמול, שכדרכן של פעולות תגמול, לא ממש מחייה נפשות.
-------
(c) כל הזכויות לצילום שמורות ל-Heiko Hebig, Hamburg
