קלטות הטירה
ראית איך פרץ מנהג במדינה, שכל מוכר קלטות די. וי. די. מציג את הקופסאות ריקות?
ובכן, לעולם, אבל ממש אף פעם, אני משביעה אותך, אף פעם אל תסכימי לרכוש - ועוד בפרוטות שחסכת אחת לאחת כדי לקנות שעה קלה של נחת - קלטת שהוצאה מהקופסא ו/או אוחסנה ריקה מתחת לדלפק.
לעולם לא תוכלי לנחש איזה יסורים עברו עליה כחסרת בית, איפה התגלגלה.
הזבנ/ית - או אפילו מנהל/ת המשמרת בתאגיד התמנוני - ת/ישבע לך שהקלטת העירומה לא זזה ממקומה ואפילו לא העלתה אבק? חייכי חיוך מר ישראלי בגבורה ותשכחי מהתאגיד.
שיתייבשו, עירום ועריה לעולמי עד, חלמאים/מתחמנים שכמותם.
תאמיני רק אם אלדין העביר אותך בלילה לחנות באירופה או בארצות הברית. שם המלה אינטגריטי, כלומר - יושרה, חוט שדרה מוסרי, הגינות, אמת - לא חורזת עם פרייער.
ומה אם תבואי הביתה ותגלי שהקלטת נתקעת באמצע השידור, פסים מטורפים וקפיאה על המקום?
תחזרי לחנות, אולי אפילו יחזירו לך את הכסף, אם תהיי תקיפה דייך - אך מה עם הזמן שבוזבז בנסיעות ובעוגמת הנפש. כן, מה עם עוגמת הנפש על שביקשת מעט נוחם בסאטירה הבריטית "המשרד" - וגילית שלדעת הזבנית, והרשת - זה ממש לא מגיע לך, כי פשוט אי אפשר לתת בך אמון שלא תגנבי את הקלטת אם תשאר בקופסא, חס ושלום.
למה אי אפשר לתת בך אמון?
ליתר דיוק, מי לא מסוגל לתת אמון?
זהו מבחן שיבולת, יקיריתי:
מי שלא מסוגל לתת אמון בך, עד כמה הוא ראוי שתכבדיהו באמון?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה