נשיא ראוי למרעיו

מי ליכלך את שמלת השבת של א', ב', ג'.
האזרחית ק. יוצאת מן הארון

הנשיא: מי הדליף?
ק.: אני.

הנשיא: לא אירע רע.

ק.: לא אירא רע.

(לא לפי סדר א'ב'):
1.
פקיד הסוכנות היהודית שבידו המפתח למשאבים -

בפגישה שמשתתפים בה גם אדריכל הפרויקט ומתנדבת -

מקשיב לחזון האידיאליסטי, משבח ביד נדיבה.
משתתק למשך שבועות וחודשים.
ואז מצלצל, לביתך (שמשמש, לשם חיסכון בהוצאות תקורה, גם כמשרד התל-אביבי),

מזמין עצמו.

יושב בכורסה מול פנייך ומקשיב קשב רב לתוכניות,

אני רוצה לעזור לך, אבא שלי היה משורר אידי, אפשר לשכב איתך?
קם לשמע הסרוב ויוצא עם פוזמק כספי הסוכנות-היהודית בידיו.

"...לדעתי,

לא כל סערה נפשית

המשולבת בהתפרצויות נפשיות

פסיכולוגיות, יש מאחוריהן
כוונה למעשה פלילי".
הנשיא קצב בהארץ.

2.
פקיד קרן-היסוד - יכול לעזור הרבה, בהפניית תורמים ובמענקים -

מזמן לפגישה במשרדו בשעה ארבע אחר הצהריים.

את מגיעה לירושלים בגפך ומוצאת בפליאה שאין איש בכל חדרי הבניין,

למעט הבכיר הקטן שמציע כיסא מול פניו -

מן הצד השני של השולחן - קם להביא תיק מן הארון שמאחורי גבך

ופתאום ידיו עליך, ראשו אל פנייך נדבק והיה מרחיק לכת לולי סולק.
מכאן ואילך, קרן היסוד נעולה.

3.
מנכ"ל משרד החינוך בשנת 1984 מזמן לפגישה ומקבל אותך בחדר הישיבות.

הוא בקצה הרחוק של שולחן ארוך שלצידיו כשלושים כיסאות.

צריך לעבור על פני מסדר הכיסאות הריקים כדי להגיע לקיסר,

שמקשיב קשב רב לחלום ולתוכניות ולהצגת הצרכים,

ישקול היטב ויענה וכשאת כבר חלפת על פני כל הכיסאות וידך על ידית הדלת -

הוא משמיע את פסוקו:
"בסוף תמצאי מישהו ותעזבי את זה."

4.
אדון תרגומי ספרות ילדים מקבל מידייך תרגום ראשון. את כמעט ליד הדלת הפתוחה,

לשמאלך ארון ספרים גבוה שמסתיר מעיני המזכירה, ושם פתאום מפתיעות בגנבה ידיו,

אוחזות בכתפייך ובלי לבקש רשות - נושק לעורפך האידיוט.

קריירה מבטיחה מזהירה של תרגום ספרות לילדים, מסתיימת בשתיקה.

5.
בעל מפעל לייצור וילונות רפרפה שמח לעזור בתרומת וילונות לדירות האמנים בפרויקט,

מביא בעצמו -

לא בעיה, זה בדרך אליו הביתה.
מתישב באותה כורסה מכושפת, מבקש לשמוע על הפרויקט,

יכול לעזור, יש לו ממון רב מה דעתך שנשכב, למה לא.
קם והולך הארנק.

6.
שורה ארוכה ארוכה ניצבים הם כולם, העורך של עיתון הספרות שהכל מזהירים,

בשום אופן אין ללכת לפגישה אצלו במשרד, זה בא וזה הולך, גיבורים כובשים כולם -

לא יוותרו על שימוש בפירורי הכוח שבידם ועלייך רק ללמוד לקח מוחלט -

יש עם אדונים ויש משרתות. ואת, אל תהיי לנו יותר מדי חכמה.

אז הנשים, מי מתוך אימה וחרדה ומי מתוך בוז ובחילה רוב הפעמים -

שותקות. רק שהרפש הולך ונערם סביבן, ואין, באמת אין לשתוק. אין לשתוק יותר.

הטרדה?
הקשיבו לצליל המלה. כמו ברד כבד, מטרטר על גג הנשמה.
לא הטרדה כאן אלא רצח זקיפות הגו של מחצית האנושות.

פטיש המופל על ראש כל גבעול נובט:
"לא תצמחי כאן מעליי!"
"אני הוא בעל הבית, לכן גם שמי בישראל, בעל."
ראי בי אליל-בעל, ותפלי לרגליי.
אם לא תפלי, אשים לך רגל.
אני, לא בכוונה. זה רק הרגל מולד.

ואם אף אחת לא התלוננה עד עכשיו -

סימן שאני בסדר ולא הייתה לי שום כוונה פלילית.

מעניין מי הדליף, מי?