אחד מן העשירים אמר לי לפני כעשור בארצות הברית
"עזבתי את כל העסקים. התמסרתי לפעילות התנדבותית. ברגע שבו עלה בדעתי שבית הקברות מלא באנשים - אשר חשבו שאין להם תחליף."
הוא אמר: כמה זוגות נעליים אני יכול ללבוש בבת אחת? כמה ארוחות אני יכול לאכול? החיים חולפים ואני רדוף לרדוף אחר מיקסם המיליארדים."
אין חלול מחיי אוגר המיליארדים.
ובעצם הכל בנוי על מקסמי שווא. קאזינו, מניות, ניירות ערך - קנו פתאים, השקיעו את פרוטותיכם. אם ערכם יעלה, תזכו לפירורים. ורודפי המיליארדים ילעגו בסתר לבם לפרייערים המתפתים להאמין שהנה, רק יקנו זוג אופניים - והמיליארדים יתגלגלו אליהם. לא צריך לעשות כלום. רק להתקדש ולהקדיש לכך את החיים - כל הדרך אל בית הקברות.
התקשורת מתלהבת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה