מכונית ראשונה חצתה את הכביש בריצה.
ואחר כך - שקט. גינת המשחקים מדן ועד אילת, התרוקנה.
האוויר צח ומתוק. כמעט. עדיין.
כך תוחלת החיים בישראל גדולה ביום אחד יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם.
והיא שעמדה.
זו בקשתי:
תוקם מיד ממשלת אחדות לאומית, בלי מרץ ומק"י ובלי האנרכיסטים, כן?
ויוכרז על יום כיפור כל השנה.
הרעים לא יבקשו סליחה אלה מאלה ובלב יגידו, או שלא יגידו, "נו, כן יאבדו כל אויביי."
הטובים יבקשו סליחה, ליתר ביטחון, אף כי לבם צח וצחור.
אלה ואלה יחנו את המכוניות ברמת חובב.
ותמלא הארץ אופניים וכרכרות.
הו-הא, מה קרה? מה הקולות שאני שומעת מעבר לחלון?
אה, כלום. רק קולות הבוז של עגלוני המכוניות. לאן הם ממהרים כולם?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה