לאחרונה חזר אליי זיכרון הסיפור, שעשה עליי רושם אדיר בנעוריי.
מדוע צפה ועלתה דמותו של האיש כפול הפנים - ליתר דיוק, המפוצל הזה?
מר ג'קיל המכובד, איש הצדקה והחסד, הולך בדרכו של פאוסט, אלא שהוא האלוהים והשטן של עצמו. בדרך מקרה הוא רוקח לעצמו משקה שהופך אותו פיזית ונפשית להאנשה של מושג הרוע.
לפני מעל למאה שנה, עדיין היה צריך לשתות משקה כדי להגיע לכך, עדיין היה צריך בצירופים כימיים ואלכימאים.
לפני מעל למאה שנים הרוע היה מושג בלתי נתפש.
היה רוע, ודאי שהיה, אלא שהיה לו תרוץ, סיבה.הצגת רוע בלא סיבה רק ממחישה עד כמה כל הסיבות אינן אלא כינוי סתר ומסיכה.
מה העלה אותו לרדוף אותי?
המציאות.
אדם חי חיי איש עושה צדקות, בהתנחלות שלו. וחמש דקות אחר כך הוא יוצא אל מטע הזיתים של שכנו והופך למר הייד טוטלי. אלא שבחבורה.
או אדם חי חיי צדקה וחסד בביתו ולאחר יום או יומיים הוא נקרא למילואים ופתאום הוא מר הייד (hide), שיורה בילד, שעומד מן הצד כשבריונים משתלחים, בזקנים, בתינוקות ובילדים ובנשים. עושה חיל.
וחוזר לביתו וחובק רעייה או ילד.
לבוש באזרחית ברגע פתאום הוא חובש מסיכה של כינויים ויוצא להלחם בגלי ים האינטרנט הסוערים - נלחם בבוחרים בכינוי מתוך ענווה, נלחם במזדהים בשמם באומץ – נלחם בכל, באותה ברוטליות רצחנית של מר הייד.
רוח אש מפורום לפורום, רומס ובועט ויורה צרורות לכל עבר, גידופים, השמצות, שקרים, התחזות, אימוץ אין סוף כינויים וניהול רב שיח סכיזופרני ביניהם – הכל הולך.
כך, כמו בסיפור - ד"ר ג'קיל רב החוסן מצטמצם למר הייד, הננס המוסרי.
וכמו בסיפור, לאט לאט מיום ליום מר הייד משתלט עליו לאחר כל חילופי האישיות החוזרים ונשנים של כיבוש פורומים בלא כיבוש היצר.
כל כמות של סם לא תועיל, יותר הוא לא מסוגל לחזור אל מהות שפויה.
בסוף הסיפור, כאשר ד"ר ג'קיל מגיע לרגע בו ברור לו שהוא עומד להפוך להייד בלי כל דרך חזרה – באותו רגע הוא הורג את מר הייד. במחיר חייו הוא.
באינטרנט אין קל מזה. שלא כמו בחיים.
האם נכון לייחס הכל לכיבוש? הלא התופעה קיימת גם בפורומים זרים. גם שם בצד התמימים וישרי הדרך ימצא מסוכסך הנפש האחד שגורם הרס.
במה זה שונה כאן?
אולי בכך שצינור היניקה הוא הכיבוש.
לא תופעות בודדות, תלושות, אלא חלק מובנה של נפש המציאות הישראלית.
כמו שאמרה מישל גרנגו בשיחה שלנו בפריז, שיחה שחזרתי והקשבתי לה פעמים רבות כל כך בתהליך העבודה על "נופי הנפש": "כשנמצאים במלחמה, משתגעים."
