איזהו גבר

אלכסנדר הגדול?

לא, כי הוא בלי ידיים.
אפולו הזכור לטוב?
לא, כי בלי ראש, איך ידבר.
אז אולי, אולי, בכחוס שבזכותו יש ברים עם שרותים אפלים?
זה גבר זה?
תובנה ראשונה:
הגבר האידיאלי לא רוכב על צב.
הוא נוסע על אופנוע ונדהם לגלות שיש חומת אבן קטנה בקצה שביל המדרכה.
"חשבתי שאוכל לעבור."
האזרחית ק.

לבושה היטב בחזייה ובחולצה אביבית - מתחת לאלה הלב מלא שלוות שבת קרבה -

פוסעת בין העצים, מחוייכת, חושבת, מתי מזיזים את השעון? הזיזו כבר?
הגברבר על האופנוע רוצה משהו.
"רוצה להכיר אותך. אפשר לעלות אלייך לכוס קפה?"
הייעוד

ללמד גבר ישראלי, איך להיות אידיאלי.
בקול מתון: "אתה יודע שהדיבור המכוער הזה הוא הטרדה. יושבים על זה בבית הסוהר."
הגברברון מתקדם על אופנוע, עוצר סמוך לידה:
"רק דבר אחד אני עוד רוצה להגיד לך: ללכת עם חולצה שרואים מתחתה את השדיים, זה מכוער!"
ובאותה נשימה: "בגיל שלך!"
בורח.
ערב קודם

על ספסל בטיילת, ארבעה-חמישה צעירים עליזים.
אחד מהם מירדן. עובד כאן כבר שמונה שנים, בחנות בשמים.

יש לו שני ילדים. בעוד שבועיים נוסע לעמאן ויחזור - אם תהיה לו ויזה.
על פנינו חולפות שתי נערות.
האיש קורא אליהן קריאת גבר לא אידיאלי.
האזרחית ק. מרחיבה את תחומי הייעוד לשני צידי הירדן:

"לא לא לא, זו הטרדה. יושבים על זה בבית סוהר.

אצלנו נותנים כבוד לאישה בלי קשר למה שהיא לבושה."
לפני שנים

בהולנד, התגלתה תופעה מוזרה.
הגברים שם, כשהם מדברים אל אישה, לא בוהים בגוף שלה. לא נועצים מבט.
באיראן
לעת המהפכה, נשים הושלכו לבית סוהר ועונו, על כי מבעד לכיסוי מלוא הראש והגוף,

נראה היה לגבר שהאישה תלתה בו מבט, מגרה. חובתן שם ואז, אפשר גם כיום, להשפיל מבט.

מה שמזכיר לי סיפור מאד אישי.
נשאיר אותו לפעם הבאה.