test

testing

אגדה ירושלמית כחול לבן - TheMarker Cafe

אגדה ירושלמית כחול לבן - TheMarker Cafe

ספר שקל לקרוא וגם קשה - TheMarker Cafe

ספר שקל לקרוא וגם קשה - TheMarker Cafe

האם זאת הסיבה שבגללה התקשורת שותקת בעניין הנחשד באונס שבקהילתה?

פורסם ביום שלישי, 26 אפריל, 2011, 19:31 כתבה קורינה למדור ג. הופכת עולמות, האזרחית ק. יחוטה

הנה כי העין השביעית מעלה מנבכי ארכיביה כתבה רצופה ראיונות עם עיתונאים מעשנים.
לא סיגריות. סמים.
התמונה המצטיירת ברשימה מ-2005 – האם היא דעכה ב-2011?
האם החשש לשמה הטוב של התקשורת – ושם טוב הוא לא פרי מעשים אלא הסתרת המגונים שבהם – הוא שחוסם את התקשורת או מכה אותה בהלם במקרה זה, עליו כתבתי אתמול ושלשומים?
הכתבה מציירת תמונה קשה.
כלבי השמירה של הדמוקרטיה, מה היה לכם?
אולי זה הזמן לנקות אורוות? להפוך אבן על אבן? אולי מקרה זה …
ואולי לא. מה שהיה הוא שיהיה. התקווה עברה דירה לקול העם, שנשמע כיום על פני הבלוגוספירה.
צו ההשתקה שהוציא בית המשפט במקרה בו עיתונאי נחשד לכאורה שנטל סמים ופעל באלימות כלפי קולגה -
צו זה אפשר שומר על תיבת פנדורה כמתואר בכתבה של העין השביעית – בימת תקשורת היא עצמה.
שהמרואינים בה מסרבים להזדהות וגם יש מי שדואג בה שמא הכביסה המלוכלכת תיחשף ברבים.
כעת חובת ההוכחה על העיתונות: להראות  שבהתמודדות עם חשד לעוולה פלילית לא גבר פחד החשיפה של תופעת עישון הסמים של מי מהעיתונאים.
אותם סמים שמככבים מאחורי הקלעים של עילת התלונה נגד העיתונאי האחד.
אחרת עלול להתברר כי לא הדאגה לאיש "משלנו" היא שמזינה את שתיקת התקשורת.
עלול להיוודע שבסופו של יום, הדאגה של איש לשם עצמו ולשם המקצוע היא שמרפה ידיים.
לכולנו עקב אכילס
איש אינו מושלם, אפילו מובאראק או אסאד לא צלחו את המעבר למדרגת אל.
אפשר לקחת חזרה. את הכבוד, את האמת, את היושרה.
תהליך כואב. נכון.
ועם זאת, סם חיים. מזכך.
פוקח עיניים. כי מה הוא העישון הזה לעומת הרעות הנוראות שהעולם משופע בהם, עליהן על התקשורת בלי משוא פנים להתריע?

ובמחשבה שניה, לאחר שנחתי על זה קצת: אכן נורא הדבר שיש א/נשי תקשורת נוטלים סמים.
זו לא רק פגיעה בבריאות האישית, במבנה האישיות, במוח – זמנית או מצטברת.
זו בהחלט פגיעה מזיקה בשיקול הדעת שהמקצוע מחייב ומכאן לא רחוקה הדרך לפגיעה במי מהקולגות שרחוקים מכך, בשם הטוב של המקצוע, באמינות.
המקצוע קשה, מלחיץ?
קשה יותר ממקצועות הרפואה עצמה? מעבודה עם ניצולי שואה, חולים סופניים, ילדים בסיכון, נפגעות ונפגעי אלימות על רקע מין?
בנו גם לכם קבוצות תמיכה, מסגרות לאנחת רווחה, שמחות קטנות שמנעימות.
או החליפו מקצוע, עברו לתחום שבו אינכם חלק מגילדה ועלולים להפיל אותה.
הליברמנים מחכים בפינה.

העיקר הבריאות. שתקי. שתקי.

קשה לי להאמין שעיתונאי העוסק בנושאי בריאות יבצע אונס. זה לא בריא.

פורסם ביום שני, 25 אפריל, 2011, 16:34 כתבה קורינה למדור ג. הופכת עולמות, סאטירה

אלה הלחישות הרמות שאני קוראת מכל אתר (כמעט) בימים אלה.

חיפשתי במוסף הבריאות של הארץ. לא כלום.

אפילו לא דרישה להסרת צו איסור, או ציון, רמז.

אז זה בטח לא נכון.

ומה קורה בידיעות אחרונות, במעריב, בישראל שלנו? מישהי יודעת? מישהו?

זה לא סימן שהגילדה שומרת על  שוליותיה, ההפך: השתיקה מעידה כאלף מלים: לא היו דברים מעולם. עובדה.

שתיקה עברית טהורה, גזעית לאללה.

הבלוגריות? נו, מה אתה מצפה מהן. כולן פמיניסטיות, זותומרת כלומניקיות כאלה שרק מחפשות את הגברים הכי בריאים כדי להחליא אותנו.

קחו למשל את יולי כהן. מה היא מביאה לנו ראייה רחוקה כל כך כמו בלוג באנגלית של אחד ריצ'רד סילברסטיין. זה גבר זה? ועוד באנגלית, שלא נבין. שתצטט עד מחר, מי שם על התרגום המפוברק שלה.

אז כדי להביא דברים על תיקונם, החלטתי לתרגם לכם את האנגלית של המתקן, כולל תמונה בעניבה של הנושא הנידון.

Israeli TV Reporter Accused of Rape, Alleged Crime and Identity Under Gag…Till Now

שדרן  טלויזיה מואשם באונס, הפשע לכאורה והזהות  תחת צו איסור פרסום… עד לעכשיו.

 

Yoav Even: the eyes of a stone-cold rapist?

שימו לב לכותרת התמונה שכולה מכפישה: יואב אבן: עיניים של אנס קר כאבן?

לא אכנס לפרטים, שכבר השתזרעו בכל הבלוגוספרה הישראלית, והנה עכשיו זה יגיע גם לניו-יורק טיימס בזכות מר סילברסטיין. לדעתי, טוב יעשה בית המשפט אם יסיר את צו האיסור הגורף כדי לאפשר למוכפש לכאורה לנקות את שמו לכאורה בגו זקוף ובעיניים נקיות, למען בריאותו ובריאות מעל למחצית עם ישראל שכבר לא יודעות את נפשן. או, לחלופין, שידרוש ממשלת ארצות הברית את הסגרת הסילברסטיין. או להוציא לו צו איסור כניסה לארץ. בפחות מזה אין להסתפק.

The charges and his identity are under gag order in Israel, yet another example of abuse of a system of government secrecy to protect the powerful.  For Even is a member of the media elite, entitled to a powerful attorney who has the connections necessary to persuade a judge to seal the case under gag.

"האשמות והזהות שלו הם תחת צו איסור פרסום בישראל – עוד דוגמא לניצול שיטת ההסתדדות השלטונית שנועדה להגן על בעלי העוצמה. שכן אבן הוא חבר באליטה התקשורתית, שיכול להיעזר בעורך דין רב עוצמה ובעל הקשרים הנחוצים כדי לשכנע  שופט לנעול את המקרה מאחורי צו איסור פרסום.

What gives Even the right to hide from the charges against him?  Even former Israeli president Moshe Katzav had to face charges of rape for which he was eventually convicted in the full light of day.  Why should anyone suspected of a major violent crime deserve such a shield from public scrutiny?  The very notion offends me.  So let me be the first to report that Yoav Even is charged with rape.  If you’re an Israeli you should know this.  You deserve to know this.  If a powerful man is suspected of engaging in criminal behavior against women he should face the music and not hide behind a gag.

מה מעניק לאבן את הזכות להסתיר פניו מהאשמות (לכאורה – ק.ה.)  נגדו? אפילו הנשיא לשעבר משה קצב נאלץ לעמוד בפני האשמות אונס, עליהם הוא בסופו של דבר נמצא אשם לאור היום. מדוע יהיה מישהו הנחשד בפשע אלים (לכאורה – ק.ה.) זכאי להסתר מעין הציבור? עצם הרעיון מעליב אותי. אז תנו לי להיות הראשון שמדווח כי יואב אבן מואשם באונס. אם את/ה ישראלי/ת – ראוי שתדע/י זאת. זכותך לדעת זאת. אם אדם בעל עוצמה נחשד בפעילות פושעת כלפי נשים – הוא צריך להיחשף, לא להתחבא מאחורי צו איסור פרסום.

וכן הלאה, וכן הלאה. משפט שדה קטן עליו.

תנו לו להגן על עצמו. מה ההתנפלות הזו?

ועדיף, בהחלט עדיף, מאחורי דלתיים סגורות.

כי אם חלילה יש ולו קמצוץ של אמת בהאשמות (לכאורה – ק.ה.) הנוראות משאת האלה – שכל כך נדירות במקומותינו, אצבעות יד אחת רבות מהכילן  – עוד עלולה חלילה כל רחל שרה רבקה ולאה לקפוץ ב"גם אני! גם אני!"

ואז, אנא אנו באות?

לכיכר הבלוגוספרה?

רק זה חסר לנו.  אם אלף בלוגריות תצאנה כך בעד האיסור, העולם יתהפך.

אגדת קם בלאו ואלפיים נשדדיה

1.

נא לא לבלבל בין עובדות מבוססות אסמכתאות לדעות מבוססות שיקולך או השפעות זרות.

בראשונים חובה להתחשב, באחרונים טוב לחשוב.

2.

חוקים צריכים להיות כאלה שאנשים שפויים יכולים לעמוד בהם. "לא תרצח" הוא אחד מהם.

אינך יכול לטעון שהאחר חיה רעה כי הוא רוצח בלא משפט ואילו כשעושים זאת בשם המדינה שלך ובניגוד לחוקיה, אז כולנו טהורים וידינו נקיות.

3.

היום לא מתברר מה מסרה או לא מסרה מי שמסרה או לא מסרה, כי השמועות והרינונים וההדלפות והגוזמאות בתקשורת היונקת מפיטמת הדובר לא-אמת - אינם מבוססים אסמכתאות אלא שיטה להכשרת שרץ הבעיטה בבג"ץ.

4.

במדינה דמוקרטית יגנו על החלשים רק כאשר המשאבים שהולכים להרג ילכו לבניית חיי שלום עם שכנינו.

הצרה שהחלשים אינם בכנסת או בממשלה, או בצמרות למיניהן. קולם לא מגיע ולא יגיע כי המושכים בחוטים מגובה הצמרות יודעים יפה לעשות הפרד ומשול בין קבוצה לקבוצה, ביני ושכמותי לבינך ושכמותך.

5.

במקרה זה, גם במקרה זה נעשה שימוש ציני וכוחני בכלי המכונה "מסמך סודי" - כדי להסתיר בו פשע. פשע שהוא כביכול נגד האויב - וכל תינוק של האויב הריהו אויב בפוטנציה, על כן דמו יותר וכך דם כל אישה, סב או סתם אזרח מזדמן.

כביכול נגד האויב, שכן המעשה חוזר בבומרנג אלינו ואין לדבר סוף, גם לא יהיה כל עוד המחביאים פשעים תחת חותמת "סודי בהחלט" יוסיפו להחזיק בחותם הסופני.

6.

אם הבנתי נכון, לכאורה חל כאן תקדים קו 300. אך מאחר וההיסטוריה חוזרת בפעם השניה כפארסה, חנינה תינתן כעיסקת חבילה. וזו כל עילת אגדת קם בלאו ואלפיים שודדיה: ליצור מיקח וממכר, משוואה. אך כיוון ובמלון הביטחוני השורה במקומותינו המלה 'שיוויון' מוחלפת במלה 'נקמה' - עוד נזכה לראות עד כמה חנינה תינתן לחושפי העוולה ומי יהיו השרים והראש בממשלה הביטחונית הבאה.

http://www.corinna-hasofferett.com

http://corinna-hasofferett.blogspot.com/

http://www.youtube.com/user/CorinnaHasoffereett

http://www.wix.com/CorinnaHasofferett/on-writing

מכתב פתוח לאבות המייסדים - ירדן, אילן, אורי

עיקר המכתב הוא בשאלה:

לאן?

אתם, ירדן, אילן ואורי, באתם ואמרתם: וורדפרס.

אמרנו, וורדפרס? שיהיה. תודה שהחלטתם בשבילנו.

אחר כך נחתה ההבנה, שחינמי זה לא יהיה למי שייאלץ לשלם על דומיין ועל אכסון.

אחר כך או די מהר עלה הרעיון לברר, "מה זה הוורדפרס החינמי הזה?"

פנינו למי שפרנסתם - חלקית או במלואה - מתרגום, בנייה ועדכון תבניות וורדפרס.

ברוחב לב נענינו. אין בעיה. הכל חינמי. פעם בשלושה חודשים אעדכן לך את כל העידכונים וההמצאות.

רק תשלמי לי על כך, שלוש מאות ש"ח מדי שלושה חודשים.

משמע, אלף ומאתיים ש"ח לשנה.

משמע, צפוייה לנו כאן התפלגות לשתי קבוצות:

אלה שיש להם הידע או הכסף או הרצון והדחף להמשיך ויהי מה;

ואלה שיעדיפו את הכסף הזה להשקיע בדחוף והכרחי להן/ם יותר: בגד לילד, ספר, לפעמים אפילו ארוחה.

האם אין ברירה מלבד וורדפרס

האם אין חינמי מוורדפרס?

האם אין אפשרות לעשות אותה העברה למשהו כמו בלוגר, למשל?

בבלוגר העידכונים מתבצעים ומוגשים חינם.

בבלוגר אין הוצאות רכישת דומיין ואתר, הכל חינם.

בבלוגר, גם בבלוגר, אין מודעות מסחריות, אלא אם כן בעל/ת הבלוג בוחר/ת בכך.

בלוגר עובד מצויין בעברית.

דף העריכה שלו פשוט, ממש משחק ילדים להוסיף וידג'טס כאוות הנפש, לכתוב, להעלות.

בלוגר מאפשר עריכה גם ב-HTML.

בבלוגר הדרישות היחידות הן: תיבת דואר בגמייל (בתור שם משתמש, לא מחייב שזו תהיה ויהי מה תיבת הדואר המעשית שלך) ופס דק, שקוף, בראש הבלוג, המאפשר ניווט לבלוגים אחרים.

האם דרישות אלה כל כך מכאיבות עד שעדיף להכנס להוצאות או לגרום עוגמת נפש למי שייאלץ לוותר ולהשתתק.

כלומר, האם אין במעבר לוורדפרס דווקא משום השתקה של המאותגרים כלכלית, משוכה שקיימת די והותר בחברה ולא אותן מצווה להגדיל ולשפר?

האם אני טועה?

או שמא יש משהו בדבריי וראוי לחפש פתרון שטוב לכולם?

 

תודה.

'אכסון' או 'אחסון', - מאתר 'רשימות' למרחבי הקרח הנמס טיפ-טיפה טיפים'

גם אני כתבתי 'אחסון' יותר מפעם

עד ששמתי לב שהמתמצאים כותבים 'אכסון' מלשון 'אכסניה', שזה כנראה תרגום מדוייק יותר למושג hosting.
העניין אינו בלשני גרידא אלא מבהיר את גבולות הניתן והמתקבל. 
לא מחסן. מארח בעל זכות לבעוט החוצה את מי שגורם נזקים.

יש לי דומיין מאז 2002, עם העלאת האתר שלי
בשעתו סרקתי את השוק ומצאתי חברה  בשם It's Your Domain
שבינתיים החליפה ידיים והשביחה תנאים: Hover

ידידה אינטרנטית מאכסנת את האתר 

לאחר שכתבתי באתר שלה רשימות אחדות על כתיבה.
במקרה זה, כדי שהאתר שלי יופיע תחת שמי, צריך להזמין ולשלם גם  על הפנייה (redirection).
בסך הכל, אם אני זוכרת נכון, התשלום הוא כ-15 דולר לשנה, כלומר כ-50.00 ש"ח.
כשנכנסים לאתר אפשר לקבל הצעת מחיר מדוייקת.
 

אני מעדיפה כתובת com.
בזכותה יכולים לכתוב אצלי גם בלוגרים מאיראן.

באשר לאכסון עצמו 

כיוון שהאיכסון בדרך כלל נדיב ויותר ממספק לבלוג, יכולות להתארגן חבורות של אחדים, לרכוש במשותף אכסון לכל החצי-תריסר או כמה שיכיל - ולחלק את ההוצאה ביניהם/ן כשעל מי שעוזב/ת, כמו בחוזה שכירות דירה, להביא מחליף/ה.

מלבד אלה ישנה האופציה של בלוגר Blogger
אני מקווה שניתן יהיה לקיים העברה מ'רשימות' ל'בלוגר' שבכאן.

הקמת בלוג בבלוגר המשוכלל כיום ממש קלה שבקלות, האפשרויות לקיום בלוג קבוצתי או יחידי רבות, יש כל הזמן וידג'טים, כאשר יש עידכונים לא צריך מישהו שיעשה זאת, הצוות של בלוגר עובד בהתמדה והתקציבים שלו הם תקציבי גוגל - לא חסרים דבר להבטחת יציבות.

את חיי כבלוגרית התחלתי כשנה לפני הקמת "רשימות"

באתר Blogger
שדי גימגם אז בעברית.

בגארדיאן הבריטי הוצגו כחלוצים בתופעה חדשה: בלוג.
הם שהולידו לנו את הבלוגוספירה ובהמשך - כשכבר היו מעל למליון בלוגרים - נרכשו על ידי גוגל ומאז רק הולכים ומשתפרים.

עם ההצטרפות ל'רשימות' ביוני או מאי 2003, כמעט ולא כתבתי בבלוגר בעברית אבל כן הצטברו בלוגים במעל לעשר שפות שתרגמו בהתנדבות ידידים אינטרנטיים שאת רובם לא פגשתי פנים אל פנים מעודי - למעט כתמונות.
כך שאני בקצה העין או בריכוז - עם היד על הדופק כאן.

לפני יומיים העליתי את הבלוג הזה בכלים החדשים ובאמת הלך קל, אין מה להשוות לייסורי השנים הראשונות.

יש כאן שלוש אפשרויות:

• תבנית קלאסית, שלא חייבים לשנות בה דבר.

• תבנית קלאסית עם שינויים באמצעות html למי שרוצה להתנסות בכך.

• התבנית החדשה, שבנוייה על וידג'טים והיא ממש משחק ילדים.

הנה מה יוצא תחת ידי, ועדיין לא מיציתי את כל שלל האפשרויות - כשהאיכסון ושם הדומיין עליהם, חינמי לחלוטין.

אגב, ראיתי בתגובות לשאלות ותשובות הצוות של 'רשימות' כי מישהו אנונימי כתב את המלה 'מבולקה' - שמצוייה בכותרת הרשימה הראשונה כאן.
כיוון שלא רשמתי עליה פטנט, לא יכולה לתבוע את הניק דנן.


פרסומות?
מי שרוצה לפרסם מודעה מסחרית, יעשה זאת, לתועלתה או לתועלתו.
הדבר היחיד המחוייב הוא פס ניווט עדין של בלוגר.
אם יש לך אתר אכסון משלך, את פטורה אף ממנו ועדיין יכולה להיוותר ולעבוד עם התשתית שלהם.

כבר נאמר עד אינסוף שידע הוא כוח. אז באמת לא צריך  להיבהל מטכניקות, קצת השקעה להכרתן והכל זורם, בכל מקום שבוחרים להתיישב בו.

מאחלת שמחות והגשמת כיסופים בכל ארץ אינטרנטית שלא תהיה.

באתר "רשימות" רעש ומבולקה, התרגשת גדולה.

והיא ההוכחה שלא צריך יותר משלושה כדי להפוך מקום רגוע בין לילה לרדוף צונאמי של האשמות ופריעת יצר.

עידן חדש. כל הדחיות שדחיתי שנים על שנים עומדות גדורות בפניי.

עד שאמצא מעצב, אנסה ידי כאן בבלוגר, אולי הפעם, אולי הפעם אתפנה להעביר.

שש מאות וחמישים רשימות!

אבל הוצאתי בספר הבלוג מאתיים וחמישים רשומות. חשובות. הצלתי מן הטביעה.
זולפת מלודרמטיות מן האירוניה? 
בצל או דמעת צער?

אעביר לכאן בעיקר את הרשומות שאינן בספר, שנכתבו לאחר שראה אור.

את וורדפרס בדקתי היום, באתר שניסיתי בו את ידי לפני שנתיים - ולא נמצא לי אורך הרוח לפענח את המבוכים.

 

נחבאת כאן ביער המלים שאיש לא יגיע אליהן כל כך במהרה, מתרחקת מן הרעש. 
זמן טוב לחשבון נפש.

דרך חדשה. רק העצב ישן כשהיה, פרידה אחר פרידה.

מה יהיה על החלום שלי להקים קורת גג אחת לכל הבלוגים והאתרים שפזורים באי-שמים הבלוגוספרים?

צריך זמן לכך, זמן שנגזל מן הכתיבה שרוצה להקדיש לספר התשיעי, לסרטים.

להחלמה המיוחלת.

לילי גלילי ומירון רפופורט על "בארץ לא ידעתי/רומן רב-קולי" - TheMarker Cafe

לילי גלילי ומירון רפופורט על "בארץ לא ידעתי/רומן רב-קולי" - TheMarker Cafe

רק הגעתי וכבר יש לי מה להגיד - TheMarker Cafe

רק הגעתי וכבר יש לי מה להגיד - TheMarker Cafe

נקלעתי בין המיתקן של א.ב. יהושע לבין המחרטה של מנחם פרי - TheMarker Cafe

נקלעתי בין המיתקן של א.ב. יהושע לבין המחרטה של מנחם פרי - TheMarker Cafe

כך חוק הסיעוד פועל ומעולל - TheMarker Cafe

כך חוק הסיעוד פועל ומעולל - TheMarker Cafe

דרך חדשה - TheMarker Cafe

דרך חדשה - TheMarker Cafe

געגועים ליאדו - TheMarker Cafe

געגועים ליאדו - TheMarker Cafe

בסתיו 2008 יצא לחנויות הספר השמיני: מי ראה את מיקי, ערוך בידי, משוחזר בידי המעצבת דנה גז. בתוך כך אני שקועה בספר התשיעי, "מאיקה." שם זמני. פרוזה.

מלבדו עומדים בתור עשרה ספרים נוספים, בשלבים שונים של היכתבות. ביניהם ספר השואב מעבודתי בהילא"י, מושבת אמנים שיזמתי וניהלתי בגליל ובנגב בשנים 1984 - 1995. ייקח לי בין שבעים למאתיים ועשר שנים, ואשלים גם אותם. טוב שיש את רשימות, אתר שבו ניתן לכתוב במנות קטנות יותר. בספטמבר 2002, עם צאת "סודות", עלה גם האתר הרב לשוני שלי. באותה שנה גיליתי את עולם הבלוגים. בבלוגר. שהיה בחיתוליו, עילג עברית. חצי שנה קודם לכן תחקרתי את האינטרנט לאורך ולרוחב. גיליתי אתרים של מעצבים יצירתיים מאד שהפכו את התחום לאמנות בזכות עצמה. מהם השכלתי ובסיוע מקצועי בניתי בית ראשון. האתר מתארח חופשי בצד עיתון אינטרנטי שאני תורמת לו מדי פעם. אלא שיש הגבלה: לא יכולה לעדכן לעתים תכופות. לכן הקמתי בלוג עברי ב"רשימות".

בהביטי מן הצד, אני עשר פעמים ביום אומרת, לא די לך באלה?! מה עוד? אופנסיבת בלוגים? כן. הבלוג הדעתן, מסתבר, יש לו כוח להפוך אותך מאזרח ילד לבעל/ת-בית על החיים כאן. את זה השכילו להבין בעולם.

מה עוד את זוממת?
בלוג רב לשוני. בזכות אנשים מופלאים מפה ומשם.




בלוג רדיו. בלוג וידאו. בלוג ממאדים (עוד מעט).

כל החיים לפניי.

עד כמה שזה תלוי בי.

חדשות טובות באמת

לקראת החגים - יש חדש, יש מבצע.

הספר הופכת עולמות/הבלוג יימכר במרוצת ספטמבר ברשת "צומת ספרים" ובחנויות העצמאיות, במחיר מבצע מיוחד ובהנחה קולוסאלית.

אהבתם את הבלוג? קבלו גירסה מלוטשת ומשוכללת.

סאטירה שרלוואנטית היום יותר משהייתה ביום לידתה לתוך הבלוגוספרה.

חומר למחשבה, למריבות ולחיבוקים - יום יום ובוודאי ביום הכיפורים, שנועד כולו לשעשועים של חשבון נפש.

ספר שיכשיר אותך להתבונן בחיוך או בזעם בדרכי החיים בארץ, ובמיוחד יעניק כלים וכוח לקראת הבחירות הבאות עלינו לטובת המיטיבים עם עצמם - או לטובתך.

האם ניתן לשנות? להפוך עולמות?

מה השאלה. בשביל זה התקדשנו להוציא את הבלוג בספר!

קיראו בו, הקשיבו לראיון בערוץ 2 - וכמו שאומרת שם קרין מגריזו, "לכו על זה!"

לכו על זה בעיניים נקיות ובלב פתוח.

מלב אל לב הוא בא.

קנו אותו למי שליבה ער וגם, כשמן מזכך, למי שליבו חלוד. משהו יזלוף וירכך.

קנו אותו למי שלא ידע את הבלוגוספרה - שיתאהב.

למי שרוצה להשפיע ולא יודע/ת איך.

קנו אותו למי שחושב בראש פתוח, וגם למי שעדיין לא התנסה בפעילות כה מתישה.

קנו אותו לאויב כמו לאוהב. אם לא עכשיו, יגיע רגע שיפקח עיניים ויתאהב.

הספר מלווה במעל לשישים קריקטורות מקוריות, יצירת האמן יונתן אמיתי.

או שמא עדיף לתרום לעיר דוד, כהמלצה הפרברטית?

מדור ממדורי הספר השביעי: הופכת עולמות/הבלוג.

הספר מלווה במעל לשישים קריקטורות מקוריות מעשה ידי האמן יונתן אמיתי.

לפני ואחרי הבחירות - מדור ממדורי הספר החדש: הופכת עולמות/הבלוג

הספר מלווה במעל לשישים קריקטורות מקוריות מעשה ידי האמן יונתן אמיתי.